הספסל הקהילתי במזכרת בתיה הוא מיזם לעידוד שיתוף וקיימות, שהחל ב-2019 ביוזמת רינת חיימוביץ. המיזם מאפשר לתושבים להניח חפצים במצב טוב ולקחת אחרים. בהקמתו נרתמו עמותת "בגלל הרוח" והמועצה המקומית. עם הזמן, בעקבות אתגרים תפעוליים, עבר המיזם לשלב הבא – "בית הנתינה" – ארון עץ צמוד לספרייה שנבנה בשיתוף המועצה ומשפחה שביקשה להנציח יקירתם.
הספסל הקהילתי במזכרת בתיה הוא מיזם לעידוד שיתוף וקיימות, שהחל ב-2019 ביוזמת רינת חיימוביץ. המיזם מאפשר לתושבים להניח חפצים במצב טוב ולקחת אחרים. בהקמתו נרתמו עמותת "בגלל הרוח" והמועצה המקומית. עם הזמן, בעקבות אתגרים תפעוליים, עבר המיזם לשלב הבא – "בית הנתינה" – ארון עץ צמוד לספרייה שנבנה בשיתוף המועצה ומשפחה שביקשה להנציח יקירתם.
הספסל הקהילתי הוא מיזם קהילתי מבוסס מתנדבים שמטרתו לעודד מעגלי שיתוף, קיימות וערבות הדדית. היוזמה מאפשרת לתושבים להניח חפצים, משחקים, ספרים ופריטים במצב טוב ולקחת אחרים במקומם, מתוך אמונה ביכולת של קהילה לנהל מעגלי שימוש מחודשים בלי בזבוז ובלי מתווכים. המיזם מגלם את ערכי הקהילה המקומית ומספק פתרון פרקטי ונגיש לצמצום הצריכה. המיזם התפתח עם השנים מספסל קהילתי לארון קהילתי.
הכול התחיל מספסל אחד בלב מזכרת בתיה. בשנת 2019, רינת חיימוביץ, תושבת היישוב, קיבלה השראה מ"גל ספסלי הנתינה שנפתחו בארץ" ויזמה הקמת מקום פתוח שבו כל אחד יכול להניח פריטים במצב טוב ואחרים יכולים לקחת. למהלך נרתמו עמותת "בגלל הרוח" והמועצה המקומית של מזכרת בתיה ועד מהרה הוקם הספסל הראשון בגינת תמר מול הספרייה.
המודל הפשוט הפך במהרה לסיפור הצלחה שבו, לדברי רינת, "אנשים באים ושמים, אנשים באים ולוקחים והמתנדבים מסדרים." בתקופת הקורונה, הספסל אף סיפק מענה ממשי לתושבים בכך שאפשר חילופים באוויר הפתוח כשחנויות נסגרו.
היוזמה מתבססת על שתי פרקטיקות מרכזיות: במישור הפיזי, המתנדבים הקבועים ותלמידי התיכון אחראים על תחזוקה אינטנסיבית וסידור הפריטים. במישור הווירטואלי, הוקמה קבוצת וואטסאפ בשם "ספסל נתינה מזכרת בתיה" ששם עלו עדכונים יומיים.
עם הזמן, לצד ההצלחה, הגיעו גם אתגרים: ריבוי התרומות דרש תחזוקה אינטנסיבית והשכנים החלו להתלונן. רינת והמתנדבות הבינו שהגיע הזמן לשינוי והעבירו את היוזמה לשלב הבא – ארון קהילתי בשם "בית הנתינה" – ארון עץ יפהפה הצמוד לספרייה, שנבנה על דק בשיתוף המועצה ומשפחה שביקשה להנציח את יקירתם. הארון משמש כיום מקום להחלפת משחקים, ספרים וחפצים, ומתוכננות סביבו גם פעילויות אקולוגיות לילדים.
ספסל נתינה הוא יוזמה קהילתית פשוטה ומרגשת שנולדה מתוך רעיון של קיימות, נדיבות וחיבור בין שכנים. במקום בו לרוב יושבים לנוח או עוברים לידו מבלי לשים לב, מוקם מרחב קהילתי שמזמין את העוברים והשבים לקחת חפצים שמישהו אחר כבר לא צריך — ולהשאיר משהו בעצמם.
מאז 2017, סיניה זילברמן מקדמת את היוזמה ברחבי הארץ, ומעודדת הקמה עצמאית של ספסלים בכל יישוב ושכונה. העיקרון פשוט: בוחרים ספסל ברחוב מרכזי (ועדיין נגיש למי שאחראי עליו), שמים שלט, מקפידים על סדר וניקיון – ומאפשרים לשכונה כולה להפוך שותפה. הספסל מעודד קיימות, חיסכון, שימוש חוזר – ובעיקר שיח קהילתי שקט אך עמוק.
הספסל הופך לא רק למקום להעברת חפצים – אלא למוסד שכונתי. כדי שזה יצליח, חשוב לתחזק, לפרסם, ולטפח את הספסל לאורך זמן. כל פריט מוצלח שמונח עליו – הוא תירוץ להרמת פוסט בקבוצת וואטסאפ שכונתית.
עם התאמת השילוט, ספסל נתינה יכול להפוך להיות גם ספסל הקשבה, מרחב בו אנשים מתיישבים ונפגשים במטרה להקשיב ולשאול את השאלות הנכונות שנותנות קול לאתגרים הנפשיים והיומיומיים. מיזם יפה כזה פועל במקומות שונים בארץ, כמו בקרית אונו, במודיעין מכבים רעות ובעמק חפר.
