יוזמות
כאן תמצאו יוזמות קהילתיות מהשטח – בתחומים מגוונים ומעוררי השראה. תוכלו ללמוד מהן, לקחת רעיונות ודוגמאות, ואפילו ליצור קשר עם היוזמים שהפיחו בהן חיים. וגם אתם מוזמנים לשתף אותנו ביוזמה שלכם!
קואופרטיב "העגלה" הוא סופרמרקט קואופרטיבי השתתפותי במצפה רמון – מודל פורץ דרך לקמעונאות קהילתית. הרעיון נולד ב-2011 ביוזמת 13 משקי בית שביקשו להתמודד עם מחירי הסופר היקר ביישוב. כיום העגלה משרתת כמעט 300 משקי בית וכל חבר מחויב למשמרת של שעתיים בחודש. המודל הכלכלי שואף לרווח גולמי של 21% בלבד ועצם קיום הקואופרטיב אילץ את המתחרה להוריד מחירים.
פרכור הוא מועדון העצמאים והעצמאיות של פרדס חנה-כרכור – קהילה עסקית תומכת המונה כ-750 חברים. היוזמה נולדה ב-2021, בתקופת הקורונה, על ידי סהר וטל שזיהו חוסר במענה לקהילת העצמאים. המועדון נפגש כשלוש פעמים בחודש: מפגשי נטוורקינג, הרצאות מקצועיות ומפגשים חברתיים בבתים. בשנה האחרונה התהדק שיתוף הפעולה עם המועצה המקומית.
"מרגישים בבית" היא תכנית קהילתית עירונית בשדרות שמחברת בין שכנים בבניינים ובשכונות. התכנית פועלת בעשר שכונות, ביותר ממאה מתחמים, עם למעלה מ-250 פעילים מקומיים. בכל שכונה יש רכז קהילה קבוע וצוותי "מובילי בניין" שמארגנים ארוחות חג, פעילויות לילדים ומייצרים חיבורים. בתקופת מלחמת "חרבות ברזל" היו הצוותים הקהילתיים הראשונים לפעול.
קהילת פייסבוק נאות אפקה היא אחת הקהילות השכונתיות הפעילות בצפון תל אביב. הקבוצה, המונה כ-12,000 חברים, קיבלה תנופה כשרפי ברבירו הצטרף לניהול בהתנדבות. מאז הוא יוזם אירועים פיזיים – מדריך לגיל השלישי בגינה, יריד אמנים ומשחק "גמד-ענק" שבו השתתפו מאות משפחות. הקבוצה גם גייסה מימון לדפיברילטור בגינת וייץ.
קבוצת ההליכה של נתניה היא קהילה פעילה שנפגשת שלוש פעמים בשבוע להליכות משותפות. הקבוצה, המונה כ-60 משתתפים מכל הגילאים, הוקמה ב-2022 על ידי רבקה סספורטס ואמנון סעדון. מלבד ההליכות הקבועות שמסתיימות בקפה על הים, החברים מקיימים ימי הולדת, טיולים והרמות כוסית. התקשורת נשמרת באמצעות קבוצת וואטסאפ פעילה ודף פייסבוק.
פסטיבל דרך הנדיב הוא חג של יצירה קהילתית שנולד ב-2017 בפרדס חנה-כרכור. הפסטיבל נפרש על פני עשרות מוקדים – בתים, חצרות ושטחים פתוחים – וכל אירוע נולד מיוזמה אישית של תושבים. במהלך סוף שבוע אחד מתקיימים כ-350 אירועים עם כ-20,000 משתתפים. ארבעת העקרונות: כל אחד יוצר, אחריות אישית, קהילתיות ונדיבות, מעגל השתתפות פתוח.
"עושים רחוב" הוא מיזם חברתי-עירוני הפועל בבאר שבע למעלה מעשור, מיישם עקרונות פלייסמייקינג ומייצר מהפך אסתטי וקהילתי ביותר מ-10 רחובות. המיזם החל ב-2014 ביוזמת מתן סעד, סטודנט לתכנון עירוני. הקבוצה עברה בית בית, שוחחה עם תושבים ויצרה פרויקטים ראשונים. כיום המיזם ממוסד תחת אגודת הסטודנטים ופועל בשיתוף העירייה והאוניברסיטה.
פאב המפלצת הוא הפאב הקהילתי הראשון בירושלים – עסק קואופרטיבי ללא מטרות רווח בקריית יובל. הוקם לפני כ-13 שנה על ידי קבוצת תושבים צעירים שחיפשו מקום לחיים קהילתיים, תרבות ועונג. הפאב מנוהל כקואופרטיב חברתי מבוסס מניות, פתוח משני עד שבת לאירועי תרבות, הופעות והרצאות. החזון: להיות סלון ציבורי, בית למוסיקאים ואמנים ומרכז תרבותי שכונתי.
הספסל הקהילתי במזכרת בתיה הוא מיזם לעידוד שיתוף וקיימות, שהחל ב-2019 ביוזמת רינת חיימוביץ. המיזם מאפשר לתושבים להניח חפצים במצב טוב ולקחת אחרים. בהקמתו נרתמו עמותת "בגלל הרוח" והמועצה המקומית. עם הזמן, בעקבות אתגרים תפעוליים, עבר המיזם לשלב הבא – "בית הנתינה" – ארון עץ צמוד לספרייה שנבנה בשיתוף המועצה ומשפחה שביקשה להנציח יקירתם.
סירי לידה בטבעון הוא מיזם קהילתי שהחל בקיץ 2025 ומעניק ליולדות בשבועות הראשונים אחרי הלידה ארוחות חמות ומזינות. רוני גבעתי, תושבת טבעון שילדה וחוותה את חשיבות התמיכה המשפחתית, החליטה להקים מחדש את היוזמה שפעלה בעבר. היא בנתה מערך מסודר עם טופס הרשמה, קבוצות וואטסאפ לפי שכונות וגיליון אקסל לשיבוץ. המטרה: שלוש ארוחות בשבוע לכל יולדת בחודש הראשון.
סיור הסליחות החברתי ברחובות הוא מסורת שנתית שהחלה ב-2015, כאשר כל שנה הסיור מוקדש לשכונה אחרת בעיר. המיזם משלב בין מסורת ימי הסליחות לעשייה חברתית-קהילתית ומאפשר למאות תושבים להכיר קהילות שונות בעיר. הסיור מונהג על ידי קבוצה מובילה של כ-10 פעילים מקהילות שונות ונמשך 3-4 שעות עם תחנות פעילות במרחב הציבורי. ב-2024 השתתפו כ-200 איש.
בפארק יצחק אוחיון בפתח תקווה פועל מרכז רכיבה ייחודי לאנשים עם מוגבלויות בכל הגילאים. הרעיון נולד ב-2017 מקבוצת חשיבה של תושבים עם מוגבלויות פיזיות במסגרת תוכנית "קהילה נגישה". איילה מלחן כץ, ספורטאית פאראלימפית לשעבר, הובילה פעילויות הסברה והעירייה נרתמה. כיום המרכז מנוהל על ידי עמותת "אתגרים" וכולל קבוצות בוגרים, נוער ורוכבים עם צרכים מיוחדים.
מרחב ההתכנסות הקהילתי בשכונת אלבס בכפר מע'אר הוא דוגמה ליצירת קהילה מלוכדת ביישוב רב-תרבותי המאגד דרוזים, נוצרים ומוסלמים. היוזמה החלה ב-2018 כפרויקט פיילוט של המתנ"ס להקמת ועד שכונתי פעיל. גרעין של 52 מתנדבים עבר בית בית לגייס תושבים, והוועד יזם פרויקטים כמו יום ניקיון שכונתי והחייאת ספרייה לא-פעילה. למרות הפסקת הפעילות בקורונה, הוועד עדיין פעיל ומוכיח כיצד יוזמה מלמטה יכולה להפוך שכונה לקהילה.
מדרגות הנביאים בשכונת הדר בחיפה, שהיו מעבר נטוש וחשוך, הפכו למרחב תרבותי וקהילתי שוקק. היוזמה החלה כשיוסי קורי, ארכיטקט ויזם חברתי, פתח גלריה בשם "סטפ אין" במבנה עות'מאני משופץ. סביבו התגבשה קבוצת "נביאים כותבים" – קהילה של כ-100 חברים שמקיימת אירועי תרבות, ירידים ופעילויות שכונתיות. בשיתוף עם מתנ"ס הדר והעירייה, המדרגות הוארו וטופחו, והפכו לסמל ליזמות חברתית בחיפה.
PIANO CLUB היא יוזמה קהילתית שהקימה רבקה סספורטס, מדריכת ספורט מנתניה. מה שהחל כקבוצת התעמלות כיסאות לגיל השלישי עם 20 משתתפים, צמח לקבוצה של 140 איש המתאמנים שלוש פעמים בשבוע במתחם המסחרי "פיאנו". היוזמה יצרה מודל של כלכלה קהילתית מקומית: המשתתפים מביאים תנועה למרכז בשעות הבוקר, והמרכז מציע להם הטבות. רבקה, שהחלה בהתנדבות, מקבלת כיום משכורת סמלית – עדות להצלחת המודל.
"ירוק בעיר" היא קהילה עירונית-אקולוגית הפועלת בבניין מגורים בחריש מ-2020. הגרעין המייסד החל לפעול ב-2010, והתמיד במפגשים דו-שבועיים לבניית קהילה גם לפני שהיה בניין. חברי הקהילה גרים כיום בכ-13 מתוך 19 הדירות, מנהלים גינת מאכל משותפת, קומפוסטרים ופינת קח-תן. הקהילה מתנהלת בשיטות קבלת החלטות מתקדמות כסוציוקרטיה ותקשורת מקרבת, והסוד להצלחתה: "לא רק קומפוסטר משותף, אלא גם שיח משותף".
חמ"ל משפחות המילואים בכפר גנים נולד אחרי ה-7.10, כשאלפי תושבים נקראו למילואים והיומיום של המשפחות בעורף נעשה מורכב. סמדר סעצ'י, תושבת השכונה, החלה לרכז התארגנות קהילתית: פתחה קבוצת וואטסאפ ל"מגויסות" ולמתנדבות, מיפתה צרכים והקימה מערך תמיכה. המתנדבות עוזרות בבישולים, שמירה על ילדים ונוכחות תומכת. היום, הרבה אחרי גל החירום הראשוני, הקבוצות עדיין פעילות ונוצרה תחושת שייכות וקהילה חדשה.
ועד שכונת רמת טבעון הוא גוף קהילתי עצמאי שהוקם ביוזמת תושבים לייצר תקשורת ישירה בין תושבי השכונה לרשויות. הוועד, הפועל בהתנדבות מלאה עם ארבעה נציגים ויו"ר, מייצג כ-360 משפחות. הכל החל כשראש המועצה אמר לתושבים "תתארגנו" – והם ניסחו תקנון, ערכו בחירות דמוקרטיות במתנ"ס והקימו מודל פורץ דרך. הוועד עוסק בשיפור תשתיות, ביטחון ואיכות חיים, והפך לסמל לאזרחות פעילה.
"המחסן של אליהו" הוא ספריית השאלת חפצים קהילתית בשכונת יד אליהו בתל אביב, המאפשרת לתושבים לשאול במחיר סמלי כלי עבודה, ציוד לאירוח, פנאי וטיולים. המיזם הוקם ב-2019 לאחר זכייה בקול קורא של המשרד להגנת הסביבה והעירייה, על ידי ערן בנימיני ועומר הרץ. כיום המחסן פעיל פעמיים בשבוע, כולל מעל 1,000 פריטים מושאלים בשנה, ומשמש מודל ארצי לקיימות קהילתית שנותן השראה למיזמים דומים.
הליכות ג'יין (Jane's Walk) בחולון היא יוזמה קהילתית-עירונית המחברת תושבים למרחב דרך סיורים והליכות. המיזם, המתקיים בסוף השבוע הראשון של מאי מדי שנה, מבוסס על מודל בינלאומי שבו תושבים מובילים סיורים בעיר לפי הידע המקומי שלהם. לפני כשנתיים החייתה מיכל קטושבסקי את היוזמה עם צוות של ארבעה תושבים. המנגנון פועל דרך קול קורא בפייסבוק ובוואטסאפ, וב-2024 התקיימו 13 יוזמות מגוונות.
הגינה הקהילתית "החצר" בקריית גנים, ראשון לציון, היא יוזמה שצמחה מאהבה לטבע ורצון לחבר בין אנשים. הכל התחיל בתקופת הקורונה כשעידן ואתי קטלן גידלו עגבניות בבית והחליטו להקים גינה קהילתית. לאחר חצי שנה של עבודה מול העירייה, נפתחה הגינה בחנוכה 2023 על שטח של 800 מ"ר. כיום הקהילה מונה כ-300 חברים בוואטסאפ, עשרות פעילים קבועים, ובגינה גדלים 17 עצים וערוגות ירקות עונה.
בשנת 2010 תושבי שכונת הקטמונים בירושלים התמודדו עם פער קיצוני: נסיעה ברכב לתחנה המרכזית ארכה 15 דקות, בתחבורה ציבורית – שעה. יוסי סעידוב ואהוד עוזיאל מהמינהל הקהילתי גוננים הקימו קבוצת תושבים בשם "15 דקות", ערכו סקר שכונתי ופנו למשרד התחבורה. אחרי שלוש שנים של מאבק, הושק "קו 15" שהפך לאחד העמוסים בארץ. ההתארגנות צמחה לעמותה ארצית לקידום זכויות נוסעי התחבורה הציבורית.
קהילה של 60 נשים חרדיות בגילאי 22 עד 45 מהיישוב החרדי "קרית יערים", הפועלת במפגשים חודשיים סדורים המשלבים חיזוק קשרים אישיים, לימוד הדדי ותרומה לקהילה. כל אישה תורמת מהיכולות שלה – בהרצאה, באירוח, בלוגיסטיקה או בבישול – תוך שמירה על מבנה השתייכות קבוע, עם חוזה הדדי, צוותי תפעול, ומפגש חודשי במבנה יציב, מעמיק ומזין. היוזמה צמחה מהשטח, ללא תקציב, מתוך צורך אמיתי בשייכות נשית צעירכה אותנטית, ומובילה כיום גם יוזמות התנדבותיות בקהילה הרחבה.
לירה שפירא היא מטבע מקומי ירוק הפועל בשכונת שפירא בתל אביב, שמתגמל תושבים על הפרדת זבל אורגני. הלירה שפירא הינו מטבע מבוסס קומפוסט אשר מחזק את הקהילה והעסקים המקומיים שמציעים מיוזמתם שירותים בתמורה ללירה. במסגרת המיזם הקמנו את מערך הקומפוסטציה השכונתי הגדול בישראל. אחת הפעילויות המרכזיות ביוזמה היא גידול ירקות אורגניים בחווה היצרנית לימודית תל חובז – הירקות מדושנים בקומפוסט המקומי, באיכות גבוהה, שנוצר ישירות מהזבל האורגני של תושבי השכונה. התוצרת נמכרת אחת לשבועיים בשוק קהילתי – וניתנת לרכישה בלירה שפירא בלבד. כך נוצר מעגל שלם: מהמטבח, לקומפוסטר, לאדמה, לערוגה – וחזרה לצלחת.
נגריה קהילתית היא מרחב שיתופי לעבודה בעץ, פתוח לתושבים ולקהילות מקומיות. לצד כלים מקצועיים וסדנאות, היא מייצרת מקום למפגש אנושי, יצירה שיתופית, חיזוק קשרים בין דורייים ויוזמות חברתיות-כלכליות.