יוזמות
כאן תמצאו יוזמות קהילתיות מהשטח – בתחומים מגוונים ומעוררי השראה. תוכלו ללמוד מהן, לקחת רעיונות ודוגמאות, ואפילו ליצור קשר עם היוזמים שהפיחו בהן חיים. וגם אתם מוזמנים לשתף אותנו ביוזמה שלכם!
גינה קהילתית – קריית מוצקין
הגינה הקהילתית בקריית מוצקין היא יוזמה מקומית המאחדת את דיירי הבניינים סביב שיפור וטיפוח המרחב המשותף. היוזמה, המובלת על ידי ועד הבית והתושבים, הפכה שטח ציבורי מוזנח לריאה ירוקה ומזמינה. במיזם לוקחים חלק משפחות, ילדים וכלל דיירי השכונה, במטרה לשפר את איכות החיים בסביבת המגורים, לעודד מפגשים חברתיים ולחזק את תחושת השייכות והערבות ההדדית בקהילה.
איך הכול התחיל – הרעיון והיזמות:
הכול התחיל מזיהוי שטח מוזנח ועזוב השוכן בין שני בנייני מגורים בשכונה. שלמה גוזנר, מחבר קהילתי בקהילת אור, בשכונה ויו"ר ועד הבית, יחד עם חברי הוועד, זיהו את הצורך האמיתי של השכנים במרחב נעים למפגש ובילוי. מתוך הרצון להפוך את המטרד הפיזי להזדמנות חברתית, נולד הרעיון להקים גינה קהילתית משותפת שתשמש מקום מחבר, ירוק וחי עבור הילדים והמבוגרים כאחד.
תהליך ההקמה – פרקטיקות, תקשורת וקבלת החלטות:
תהליך ההקמה התבסס על שיתוף פעולה הדוק בין הדיירים לרשות המקומית. בשלב הפרקטי חודשה מערכת ההשקיה ונבחרו צמחים וקערות נוי מתאימות. החשיבה וההחלטות התקבלו במשותף בתוך פורום הדיירים, תוך חיבור הדוק לעיריית קריית מוצקין דרך עדי פינטו, רכז קהילת אור בעיר. ערוץ תקשורת זה איפשר רתימה של האחראי על הגינון מטעם העירייה לטובת ייעוץ מקצועי בשטח. שיא התהליך הגיע באירוע קהילתי חגיגי בט"ו בשבט, שבו לקחו חלק הדיירים וילדי השכונה בשתילה, בעיצוב הגינה וביצירת חוויה שכונתית משותפת.
אתגרים ותובנות
האתגר המרכזי היה שתילה מתחת לעצי זית ותיקים בשטח המשותף, מקום שבו נכשלו כל ניסיונות הגינון בעבר. עצי הזית יצרו "צל יבש", הצללה כבדה, מערכת שורשים אגרסיבית ששאבה את כל המים, והפרשת חומרים מעכבי צמיחה באדמה. כדי להתמודד עם האתגר, התושבים פנו לייעוץ מקצועי של מנהל הגינון העירוני בשטח. התובנה המרכזית הייתה הצורך בבחירת צמחים קשוחים במיוחד המתאימים לתנאים אלו, לצד הכנה נכונה של הקרקע.
סיכום: השפעה והמשך הדרך
כיום, השטח המוזנח לשעבר הפך לגינה מלבלבת המהווה מקור גאווה לדיירים. היוזמה יצרה אימפקט סביבתי וחברתי רחב, כאשר הגינה משמשת כנקודת מפגש יומיומית ומחזקת את החוסן השכונתי. בהמשך הדרך, השכנים מתכננים לקיים בגינה אירועי תרבות קטנים ומפגשים קהילתיים נוספים בחגים, במטרה לשמר את הגינה כעוגן קהילתי חי, ירוק ומשפיע לטווח ארוך.
איש קשר:
שלמה גוזנר, יו"ר ועד הבית ומחבר בשכונה – 052-8765309
או נועם שפינר, חבר ועד – 054-9995111
סיירת הורים – ערד
סיירת הורים ערד היא יוזמה קהילתית המונה כ-30 הורים פעילים הפועלים ליצירת מרחב ציבורי מוגן עבור בני הנוער בעיר. היוזמה היא שותפות רחבה הכוללת את תחומי הביטחון הקהילתי, הרווחה, החינוך, השיטור והמשטרה. מטרת הסיירת היא לספק נוכחות בוגרת ומיטיבה בשטח, להוות אוזן קשבת ולמנוע התנהגויות סיכון בקרב בני נוער.
הצורך בהקמת הסיירת עלה ישירות מהשטח בעקבות פורום שותפים שעסק במוגנות בני נוער, שם זוהו קשיים הקשורים לשוטטות והקמות רעש. נקודת ההתחלה האנושית הייתה מפגש "שולחן עגול" של שותפים ושל הורים איכפתיים מהקהילה שהחליטו לפעול. המיזם צמח מתוך ההבנה כי נוכחות הורית לא שיפוטית היא מרכיב קריטי בביטחון האישי של הצעירים.
תהליך ההקמה כלל מפגש חשיפה והרצאה מקצועית על התנהגויות סיכון של ד"ר אורי גדס אילני, אליו הוזמנו שותפים והורים מובילים. ההורים עברו הכשרה בת ארבעה מפגשים שכללו סימולציות, למידה ובניית נהלי עבודה. ליוזמה מונה יו"ר וצוות מנהל הכולל אחראים על שיבוץ, גיוס, תקשורת ואפילו ימי הולדת.
הסיירת פועלת בפועל בימי חמישי ושישי בין השעות 22:00–01:00, בהתאם לצרכים שעלו מחוקר הנוער והמוקד העירוני. המתנדבים משתבצים לפחות אחת לחודש, לובשים חולצות סיירת ומחלקים מים ומשהו מתוק כדי לייצר שיח בגובה העיניים. קבלת ההחלטות מתבצעת על ידי הצוות המנהל בליווי המנהלת לביטחון קהילתי ובשיתוף ועד ההורים ואגף הביטחון.
האתגר המרכזי בניהול היוזמה הוא גיוס ושימור המתנדבים לאורך זמן. התובנה המרכזית היא שיש לייצר למתנדבים חוויה שהיא גם משמעותית וגם מהנה. כדי להתגבר על כך, הסיירת מקפידה על מפגשי הכשרה או אירועי שיא בכל רבעון, השומרים על הגיבוש והחיבור לקבוצה.
כיום, הסיירת מהווה גורם משפיע בערד המחזק את תחושת המוגנות הקהילתית והקשר עם בני הנוער. היוזמה ממשיכה להתפתח דרך שימור המתנדבים והעמקת השותפות עם גורמי המקצוע בעיר. האימפקט מתבטא בנוכחות בוגרת רציפה שמצליחה למנוע התדרדרות למצבי סיכון מתוך דיאלוג ואכפתיות.
איש קשר: יו"ר הסיירת אבי סיביליה 0522763076
"שכנים זהב" היא יוזמה קהילתית בערד הפועלת להפגת בדידות בקרב אזרחים ותיקים וחיזוק חוסנם האישי והקהילתי. המיזם, הפועל כבר שלוש שנים, מחבר בין מתנדבים מקומיים לוותיקי העיר ליצירת רשת תמיכה חברתית ומנגנון הגנה אנושי. ביוזמה לוקחים חלק עשרות מתנדבים ואזרחים ותיקים, במטרה להפוך את ערד למרחב בטוח, מחבק ומוגן עבור בני הגיל השלישי תוך חיזוק הקשר הבין-דורי.
איך הכול התחיל – הרעיון והיזמות:
המיזם נולד מתוך זיהוי צורך מקומי בערד להתמודד עם אתגרי הגיל השלישי, בדגש על בדידות המשפיעה על הבריאות הפיזית והנפשית. הרעיון צמח מהבנה שקהילה מעורבת היא מנגנון ההגנה הטוב ביותר: שכנים שיודעים לזהות הידרדרות במצב השכן או מצבי סיכון. היזמים ביקשו ליצור מעטפת שתעניק לוותיקים תחושת נחיצות וערך עצמי, ותהפוך את השכנות לערבות הדדית הלכה למעשה בתוך השכונות.
תהליך ההקמה – פרקטיקות, תקשורת וקבלת החלטות:
היוזמה מבוססת על מודל של מפגשים שבועיים קבועים בין מתנדב לאזרח ותיק בביתו. ניהול המיזם והחשיבה האסטרטגית מתבצעים בפורום שותפים רחב הכולל את היחידה הקהילתית, מרכז הגישור, ביטחון קהילתי, המדור לאזרחים ותיקים, תרבות הדיור ופרויקט "חושבים עושים" של כי"ל. בפורום זה מתקבלות ההחלטות המשותפות ומתווה כיוון הפעולה. התקשורת השוטפת כוללת ליווי והכשרה למתנדבים, ובנוסף, אחת לחודשיים מתקיימים מפגשי שיא קבוצתיים להעמקת הקהילתיות. שיתוף הפעולה הבין-מגזרי מאפשר הנגשת שירותים חיוניים וזיהוי מהיר של צרכים מהשטח המועברים ישירות לגורמי המקצוע.
אתגרים ותובנות:
אחד האתגרים המרכזיים הוא שימור הקשר לאורך זמן ומניעת שחיקה של מתנדבים. הפתרון שנמצא הוא יצירת מעטפת הכשרה ומפגשי שיא, המעניקים למתנדבים תחושת שייכות לקבוצה עמיתה ולא רק פעילות אינדיבידואלית. תובנה מרכזית שעלתה היא שהקהילה היא "חיישן" רגיש יותר מכל מערכת פורמלית – לעיתים המתנדב הוא הראשון לזהות שינוי במצב הבריאותי, המנטלי או הכלכלי של הוותיק ולהתריע עליו בזמן.
כיום "שכנים זהב" מהווה עוגן משמעותי בחיי עשרות אזרחים ותיקים בערד. המיזם הצליח לייצר אימפקט של ביטחון אישי גבוה יותר בקרב הוותיקים וצמצום תחושת הבדידות. בעתיד, היוזמה שואפת להתרחב לשכונות נוספות כדי להבטיח שכל אזרח ותיק בעיר ידע שיש לו "שכן זהב" במרחק נגיעה.
איש קשר:
אביטל יעקבי, עו"ס, מנהלת היחידה הקהילתית עיריית ערד.
טלפון: 054-5236867
15 דקות – ירושלים
בשנת 2009, תושבי שכונת הקטמונים בירושלים עמדו מול מציאות יומיומית לא הגיונית: נסיעה ברכב פרטי לתחנה המרכזית בירושלים ארכה רבע שעה בלבד, בעוד שבתחבורה ציבורית אותה הדרך התגלגלה לשעה שלמה. הפער הזה, שחזר על עצמו יום אחרי יום, עורר תחושה של חוסר צדק עמוק ובעיקר הבליט את העובדה שלתושב הבודד כמעט אין כלים להשפיע על המערכת שמחליטה בשבילו. אבל מתוך התסכול הזה נולדה התארגנות קהילתית שעתידה הייתה לשנות את המציאות בעיר ומאוחר יותר בישראל כולה.
היוזמה החלה מתוך יוזמה של שני תושבי שכונת הקטמונים: יוסי סעידוב ואהוד עוזיאל – הם זיהו שהבעיה אינה אישית אלא מערכתית ושאם רוצים שינוי -צריך לפעול יחד. הם התחילו עם כנס תושבים בפברואר 2009 אליו הגיעו כ100 תושבים מכל רחבי העיר. ההתארגנות צמחה במהירות מפעולה שכונתית למאבק עירוני רחב.
לאחר הכנס הוקמה קבוצת תושבים שנקראה “15 דקות”, על שם זמן הנסיעה שהאמינו שצריך להיות התקן. החבורה יצאה למסע למידה: למי פונים? מי אחראי על קווי האוטובוס? איך מגישים נתונים? מהר מאוד הבינו שפנייה לעירייה לבדה אינה מספיקה, משום שהגורם המחליט הוא משרד התחבורה.
הם ערכו סקר שכונתי מקיף, אספו נתונים על זמני נסיעה וצפיפות והציגו למשרד התחבורה תמונה ברורה שמגיעה מהשטח. הם גם הצליחו לרתום את אגודת הסטודנטים והחברה להגנת הטבע וכך, עם הגיבוי של הגופים האלו מאחוריהם, כבר לא מדובר היה בבקשה של אדם פרטי אלא בדרישה ציבורית מסודרת, מבוססת נתונים וקול קהילתי ברור.
אחרי שלוש שנים של התעקשות, מחקר, שיח עם גורמי המקצוע וגיוס ציבור רחב, קו האוטובוס שקיוו לו יצא לדרך. בשנת 2014 הושק “קו 15” – קו ישיר מהקטמונים לתחנה המרכזית ומהר מאוד הפך לאחד הקווים העמוסים והפופולריים, לא רק בירושלים, אלא בקנה מידה ארצי. תדירותו הגבוהה בשעות השיא, אחת לשלוש דקות, סימלה לא רק שירות תחבורתי חדש אלא ניצחון של קהילה שפעלה באופן מאורגן ונחוש.
יוסי סעידוב, מ"כח החלוץ" של היוזמה, מספר כי: "נוסף לקו 15 קידמנו מידע בתחנות, עליה מכל הדלתות, קווים מהירים לאזורי תעסוקה, עשינו סדרת כנסים בשכונות עם אגד, הפעלנו מוקד תלונות ופירסמנו דוח מדי שנה".
ההבנה שלפעילותם יש השפעה ארצית וכן שהבעיה היא הרבה יותר רחבה מירושלים, הובילה לאחר 4 שנים לשלב הבא – מעבר מהתארגנות שכונתית לעמותה ארצית לקידום זכויות נוסעי התחבורה הציבורית – "15 דקות". המנכ"ל הראשון של העמותה היה גיל יעקב. כיום זהו אחד הגופים המובילים בישראל בקידום מדיניות תחבורה ציבורית, תכנון, נגישות ואיכות שירות.
סיון שמואלוביץ’, מנכ״לית ארגון 15 דקות בהווה, מסבירה כי העמותה ממשיכה לפעול גם היום כגוף אזרחי משפיע, שמתמקד בפיתוח כלים חדשניים תוך עבודה שוטפת מול מקבלי ההחלטות: "אנחנו ממשיכים לתרגם את חוויית הנסיעה היום-יומית של הציבור לשיפור השירות בפועל. בשנים האחרונות עסקנו בפיתוח פיצ’ר ייחודי בשיתוף אפליקציית הופאון, המאפשר לנוסעים ולנוסעות לדווח בזמן אמת על תקלות מהתחנה או מהנסיעה עצמה. במקביל, פיתחנו מערכת מידע ייעודית לרשויות המקומיות, שמספקת להן מידע עדכני על מצב התחבורה הציבורית בעיר, ומאפשרת לקדם יוזמות מקומיות מבוססות נתונים.
כל זאת מתוך מטרה לייצג את הקול של ציבור הנוסעים והנוסעות, ולהעצים את כוחה של הקהילה ושל האקטיביזם הציבורי, שקיבלו בשנים האחרונות חיזוק משמעותי באמצעות התמקדות הארגון בפיתוח הטכנולוגי, בזמינות הנתונים וגם בהכנסה של הרשויות המקומיות להיות משמעותיות יותר בקידום התחבורה הציבורית בשטחן".
איש קשר:
זהר גליל, סמנכ"לית ארגון 15 דקות
zohar@15minutes.co.il
קישורים רלוונטיים:
https://www.15minutes.co.il/
https://www.facebook.com/15dakot
קהילה לדורות – פרדס חנה כרכור
בשנים האחרונות צמחה בפרדס חנה-כרכור, קהילה ותיקה ופעילה, השואפת להפוך את גיל הפרישה לפרק חיים משמעותי, יצירתי ומלא חיבורים בין אישיים.
המחלקה לאזרחים ותיקים של אגף רווחה וקהילה במועצה מקומית פרדס חנה- כרכור, מובילה תהליך של שינוי תפקיד האזרח הוותיק. מאזרח ותיק שצורך שירותים, לאזרח ותיק שלוקח אחריות על בניית קהילה במרחב השכונתי ובישוב שלו, בהתאם לרצונותיו, חלומותיו ותפיסתו. המחלקה לאזרחים ותיקים ביישוב, יוצרת את הפלטפורמה המאפשרת פיתוח חיי קהילה משמעותיים ובעלי ערך רב לחבריה, בה כל אחד יכול למצוא את עצמו לוקח חלק ושייך.
"קהילה לדורות"- הפועלת בשותפות של משרד הרווחה, ג'וינט ישראל-אשל וקרן ודליה הורוביץ – יצאה לדרך בפרדס חנה כרכור ב2019, עם בחירתה כאחת משש הרשויות הראשונות בישראל לקחת חלק בתוכנית.
הצעד הראשון לביסוס קהילה היה לגבש קבוצה של מנהיגות מקומית, ע"י פנייה רחבה לתושבות ולתושבים הוותיקים ביישוב המעוניינים לקחת חלק פעיל בבינוי קהילה. כ-30 משתתפים אזרחים ותיקים שנענו לכך עברו הכשרה ייעודית במסגרת קורס "מנהיגות קהילתית" שנמשך כחצי שנה, ובו רכשו כלים לבניית קהילה.
הפעילות החלה בשלוש שכונות ביישוב, ביצירת קשרים אישיים עם אזרחים ותיקים בשכונה ובכל מקום ביישוב: בגינה הציבורית, במרכולים, בתור לקופ"ח וזאת מתוך מטרה למפות את צורכי הוותיקים ולעודד את השתלבותם המלאה בקהילה.
פעילות זו יצרה את התשתית לצמיחתן של יוזמות קהילתיות מגוונות כגון : קבלות שבת שכונתיות, קבוצות הליכה, קבוצת רכיבת אופניים לגברים בני 75–80, משתלות קהילתיות, בתי קפה חברתיים ועוד.. .
העיקרון המנחה הוא כי היוזמה היא "תירוץ" למפגש החברתי.
התוכנית התרחבה, וכיום היא פועלת בשבע שכונות ביישוב, לאחר ארבעה מחזורי הכשרה, וכוללת מעל 70 יוזמות חברתיות פעילות. חלק מהמיזמים אף הפכו למודל השראה ברמה הארצית; כך למשל, ה**"פאב החברתי"** שהקימו האזרחים הוותיקים, הפך למוקד משיכה מקומי והוביל להקמת חמישה פאבים דומים ברחבי הארץ.
ככל שהתוכנית התפתחה נוצרה שפה קהילתית שחיברה בין האזרחים הוותיקים והפכה אותם לשגרירים של ממש. כיום הם אלה שלוקחים חלק פעיל באיתור חברים חדשים, ודואגים לתת להם את התחושה שהם חלק מקהילה.
זה מתחיל בדברים הקטנים: חיוך לאדם חדש ברחוב, פתיחת שיחה והזמנה לקפה או למפגש שישי. הפעולות הפשוטות האלו הן אלו שיוצרות קהילה.
קהילה לדורות בפרדס חנה- כרכור יצרה מרחב המייצר חברויות חדשות ומפיג בדידות, דווקא בשלב שבו התא המשפחתי משתנה או מצטמצם. פעילות הקהילה בונה חוסן קהילתי, ושואפת לכך שכל אזרח ותיק ביישוב ירגיש שייך, עטוף ומשמעותי בתוך רקמה חברתית תוססת.
אשת קשר:
דקלה האובן- עו"ס מנהלת תוכנית "קהילה לדורות"
050-6886276
קואופרטיב "העגלה" הוא סופרמרקט קואופרטיבי השתתפותי במצפה רמון – מודל פורץ דרך לקמעונאות קהילתית. הרעיון נולד ב-2011 ביוזמת 13 משקי בית שביקשו להתמודד עם מחירי הסופר היקר ביישוב. כיום העגלה משרתת כמעט 300 משקי בית וכל חבר מחויב למשמרת של שעתיים בחודש. המודל הכלכלי שואף לרווח גולמי של 21% בלבד ועצם קיום הקואופרטיב אילץ את המתחרה להוריד מחירים.
פרכור הוא מועדון העצמאים והעצמאיות של פרדס חנה-כרכור – קהילה עסקית תומכת המונה כ-750 חברים. היוזמה נולדה ב-2021, בתקופת הקורונה, על ידי סהר וטל שזיהו חוסר במענה לקהילת העצמאים. המועדון נפגש כשלוש פעמים בחודש: מפגשי נטוורקינג, הרצאות מקצועיות ומפגשים חברתיים בבתים. בשנה האחרונה התהדק שיתוף הפעולה עם המועצה המקומית.
"מרגישים בבית" היא תכנית קהילתית עירונית בשדרות שמחברת בין שכנים בבניינים ובשכונות. התכנית פועלת בעשר שכונות, ביותר ממאה מתחמים, עם למעלה מ-250 פעילים מקומיים. בכל שכונה יש רכז קהילה קבוע וצוותי "מובילי בניין" שמארגנים ארוחות חג, פעילויות לילדים ומייצרים חיבורים. בתקופת מלחמת "חרבות ברזל" היו הצוותים הקהילתיים הראשונים לפעול.
קהילת פייסבוק נאות אפקה היא אחת הקהילות השכונתיות הפעילות בצפון תל אביב. הקבוצה, המונה כ-12,000 חברים, קיבלה תנופה כשרפי ברבירו הצטרף לניהול בהתנדבות. מאז הוא יוזם אירועים פיזיים – מדריך לגיל השלישי בגינה, יריד אמנים ומשחק "גמד-ענק" שבו השתתפו מאות משפחות. הקבוצה גם גייסה מימון לדפיברילטור בגינת וייץ.
קבוצת ההליכה של נתניה היא קהילה פעילה שנפגשת שלוש פעמים בשבוע להליכות משותפות. הקבוצה, המונה כ-60 משתתפים מכל הגילאים, הוקמה ב-2022 על ידי רבקה סספורטס ואמנון סעדון. מלבד ההליכות הקבועות שמסתיימות בקפה על הים, החברים מקיימים ימי הולדת, טיולים והרמות כוסית. התקשורת נשמרת באמצעות קבוצת וואטסאפ פעילה ודף פייסבוק.
פסטיבל דרך הנדיב הוא חג של יצירה קהילתית שנולד ב-2017 בפרדס חנה-כרכור. הפסטיבל נפרש על פני עשרות מוקדים – בתים, חצרות ושטחים פתוחים – וכל אירוע נולד מיוזמה אישית של תושבים. במהלך סוף שבוע אחד מתקיימים כ-350 אירועים עם כ-20,000 משתתפים. ארבעת העקרונות: כל אחד יוצר, אחריות אישית, קהילתיות ונדיבות, מעגל השתתפות פתוח.
"עושים רחוב" הוא מיזם חברתי-עירוני הפועל בבאר שבע למעלה מעשור, מיישם עקרונות פלייסמייקינג ומייצר מהפך אסתטי וקהילתי ביותר מ-10 רחובות. המיזם החל ב-2014 ביוזמת מתן סעד, סטודנט לתכנון עירוני. הקבוצה עברה בית בית, שוחחה עם תושבים ויצרה פרויקטים ראשונים. כיום המיזם ממוסד תחת אגודת הסטודנטים ופועל בשיתוף העירייה והאוניברסיטה.
פאב המפלצת הוא הפאב הקהילתי הראשון בירושלים – עסק קואופרטיבי ללא מטרות רווח בקריית יובל. הוקם לפני כ-13 שנה על ידי קבוצת תושבים צעירים שחיפשו מקום לחיים קהילתיים, תרבות ועונג. הפאב מנוהל כקואופרטיב חברתי מבוסס מניות, פתוח משני עד שבת לאירועי תרבות, הופעות והרצאות. החזון: להיות סלון ציבורי, בית למוסיקאים ואמנים ומרכז תרבותי שכונתי.
הספסל הקהילתי במזכרת בתיה הוא מיזם לעידוד שיתוף וקיימות, שהחל ב-2019 ביוזמת רינת חיימוביץ. המיזם מאפשר לתושבים להניח חפצים במצב טוב ולקחת אחרים. בהקמתו נרתמו עמותת "בגלל הרוח" והמועצה המקומית. עם הזמן, בעקבות אתגרים תפעוליים, עבר המיזם לשלב הבא – "בית הנתינה" – ארון עץ צמוד לספרייה שנבנה בשיתוף המועצה ומשפחה שביקשה להנציח יקירתם.
סירי לידה בטבעון הוא מיזם קהילתי שהחל בקיץ 2025 ומעניק ליולדות בשבועות הראשונים אחרי הלידה ארוחות חמות ומזינות. רוני גבעתי, תושבת טבעון שילדה וחוותה את חשיבות התמיכה המשפחתית, החליטה להקים מחדש את היוזמה שפעלה בעבר. היא בנתה מערך מסודר עם טופס הרשמה, קבוצות וואטסאפ לפי שכונות וגיליון אקסל לשיבוץ. המטרה: שלוש ארוחות בשבוע לכל יולדת בחודש הראשון.
סיור הסליחות החברתי ברחובות הוא מסורת שנתית שהחלה ב-2015, כאשר כל שנה הסיור מוקדש לשכונה אחרת בעיר. המיזם משלב בין מסורת ימי הסליחות לעשייה חברתית-קהילתית ומאפשר למאות תושבים להכיר קהילות שונות בעיר. הסיור מונהג על ידי קבוצה מובילה של כ-10 פעילים מקהילות שונות ונמשך 3-4 שעות עם תחנות פעילות במרחב הציבורי. ב-2024 השתתפו כ-200 איש.
בפארק יצחק אוחיון בפתח תקווה פועל מרכז רכיבה ייחודי לאנשים עם מוגבלויות בכל הגילאים. הרעיון נולד ב-2017 מקבוצת חשיבה של תושבים עם מוגבלויות פיזיות במסגרת תוכנית "קהילה נגישה". איילה מלחן כץ, ספורטאית פאראלימפית לשעבר, הובילה פעילויות הסברה והעירייה נרתמה. כיום המרכז מנוהל על ידי עמותת "אתגרים" וכולל קבוצות בוגרים, נוער ורוכבים עם צרכים מיוחדים.
מרחב ההתכנסות הקהילתי בשכונת אלבס בכפר מע'אר הוא דוגמה ליצירת קהילה מלוכדת ביישוב רב-תרבותי המאגד דרוזים, נוצרים ומוסלמים. היוזמה החלה ב-2018 כפרויקט פיילוט של המתנ"ס להקמת ועד שכונתי פעיל. גרעין של 52 מתנדבים עבר בית בית לגייס תושבים, והוועד יזם פרויקטים כמו יום ניקיון שכונתי והחייאת ספרייה לא-פעילה. למרות הפסקת הפעילות בקורונה, הוועד עדיין פעיל ומוכיח כיצד יוזמה מלמטה יכולה להפוך שכונה לקהילה.
מדרגות הנביאים בשכונת הדר בחיפה, שהיו מעבר נטוש וחשוך, הפכו למרחב תרבותי וקהילתי שוקק. היוזמה החלה כשיוסי קורי, ארכיטקט ויזם חברתי, פתח גלריה בשם "סטפ אין" במבנה עות'מאני משופץ. סביבו התגבשה קבוצת "נביאים כותבים" – קהילה של כ-100 חברים שמקיימת אירועי תרבות, ירידים ופעילויות שכונתיות. בשיתוף עם מתנ"ס הדר והעירייה, המדרגות הוארו וטופחו, והפכו לסמל ליזמות חברתית בחיפה.
PIANO CLUB היא יוזמה קהילתית שהקימה רבקה סספורטס, מדריכת ספורט מנתניה. מה שהחל כקבוצת התעמלות כיסאות לגיל השלישי עם 20 משתתפים, צמח לקבוצה של 140 איש המתאמנים שלוש פעמים בשבוע במתחם המסחרי "פיאנו". היוזמה יצרה מודל של כלכלה קהילתית מקומית: המשתתפים מביאים תנועה למרכז בשעות הבוקר, והמרכז מציע להם הטבות. רבקה, שהחלה בהתנדבות, מקבלת כיום משכורת סמלית – עדות להצלחת המודל.
"ירוק בעיר" היא קהילה עירונית-אקולוגית הפועלת בבניין מגורים בחריש מ-2020. הגרעין המייסד החל לפעול ב-2010, והתמיד במפגשים דו-שבועיים לבניית קהילה גם לפני שהיה בניין. חברי הקהילה גרים כיום בכ-13 מתוך 19 הדירות, מנהלים גינת מאכל משותפת, קומפוסטרים ופינת קח-תן. הקהילה מתנהלת בשיטות קבלת החלטות מתקדמות כסוציוקרטיה ותקשורת מקרבת, והסוד להצלחתה: "לא רק קומפוסטר משותף, אלא גם שיח משותף".
חמ"ל משפחות המילואים בכפר גנים נולד אחרי ה-7.10, כשאלפי תושבים נקראו למילואים והיומיום של המשפחות בעורף נעשה מורכב. סמדר סעצ'י, תושבת השכונה, החלה לרכז התארגנות קהילתית: פתחה קבוצת וואטסאפ ל"מגויסות" ולמתנדבות, מיפתה צרכים והקימה מערך תמיכה. המתנדבות עוזרות בבישולים, שמירה על ילדים ונוכחות תומכת. היום, הרבה אחרי גל החירום הראשוני, הקבוצות עדיין פעילות ונוצרה תחושת שייכות וקהילה חדשה.
ועד שכונת רמת טבעון הוא גוף קהילתי עצמאי שהוקם ביוזמת תושבים לייצר תקשורת ישירה בין תושבי השכונה לרשויות. הוועד, הפועל בהתנדבות מלאה עם ארבעה נציגים ויו"ר, מייצג כ-360 משפחות. הכל החל כשראש המועצה אמר לתושבים "תתארגנו" – והם ניסחו תקנון, ערכו בחירות דמוקרטיות במתנ"ס והקימו מודל פורץ דרך. הוועד עוסק בשיפור תשתיות, ביטחון ואיכות חיים, והפך לסמל לאזרחות פעילה.
"המחסן של אליהו" הוא ספריית השאלת חפצים קהילתית בשכונת יד אליהו בתל אביב, המאפשרת לתושבים לשאול במחיר סמלי כלי עבודה, ציוד לאירוח, פנאי וטיולים. המיזם הוקם ב-2019 לאחר זכייה בקול קורא של המשרד להגנת הסביבה והעירייה, על ידי ערן בנימיני ועומר הרץ. כיום המחסן פעיל פעמיים בשבוע, כולל מעל 1,000 פריטים מושאלים בשנה, ומשמש מודל ארצי לקיימות קהילתית שנותן השראה למיזמים דומים.
הליכות ג'יין (Jane's Walk) בחולון היא יוזמה קהילתית-עירונית המחברת תושבים למרחב דרך סיורים והליכות. המיזם, המתקיים בסוף השבוע הראשון של מאי מדי שנה, מבוסס על מודל בינלאומי שבו תושבים מובילים סיורים בעיר לפי הידע המקומי שלהם. לפני כשנתיים החייתה מיכל קטושבסקי את היוזמה עם צוות של ארבעה תושבים. המנגנון פועל דרך קול קורא בפייסבוק ובוואטסאפ, וב-2024 התקיימו 13 יוזמות מגוונות.
הגינה הקהילתית "החצר" בקריית גנים, ראשון לציון, היא יוזמה שצמחה מאהבה לטבע ורצון לחבר בין אנשים. הכל התחיל בתקופת הקורונה כשעידן ואתי קטלן גידלו עגבניות בבית והחליטו להקים גינה קהילתית. לאחר חצי שנה של עבודה מול העירייה, נפתחה הגינה בחנוכה 2023 על שטח של 800 מ"ר. כיום הקהילה מונה כ-300 חברים בוואטסאפ, עשרות פעילים קבועים, ובגינה גדלים 17 עצים וערוגות ירקות עונה.
בשנת 2010 תושבי שכונת הקטמונים בירושלים התמודדו עם פער קיצוני: נסיעה ברכב לתחנה המרכזית ארכה 15 דקות, בתחבורה ציבורית – שעה. יוסי סעידוב ואהוד עוזיאל מהמינהל הקהילתי גוננים הקימו קבוצת תושבים בשם "15 דקות", ערכו סקר שכונתי ופנו למשרד התחבורה. אחרי שלוש שנים של מאבק, הושק "קו 15" שהפך לאחד העמוסים בארץ. ההתארגנות צמחה לעמותה ארצית לקידום זכויות נוסעי התחבורה הציבורית.
קהילה של 60 נשים חרדיות בגילאי 22 עד 45 מהיישוב החרדי "קרית יערים", הפועלת במפגשים חודשיים סדורים המשלבים חיזוק קשרים אישיים, לימוד הדדי ותרומה לקהילה. כל אישה תורמת מהיכולות שלה – בהרצאה, באירוח, בלוגיסטיקה או בבישול – תוך שמירה על מבנה השתייכות קבוע, עם חוזה הדדי, צוותי תפעול, ומפגש חודשי במבנה יציב, מעמיק ומזין. היוזמה צמחה מהשטח, ללא תקציב, מתוך צורך אמיתי בשייכות נשית צעירכה אותנטית, ומובילה כיום גם יוזמות התנדבותיות בקהילה הרחבה.
לירה שפירא היא מטבע מקומי ירוק הפועל בשכונת שפירא בתל אביב, שמתגמל תושבים על הפרדת זבל אורגני. הלירה שפירא הינו מטבע מבוסס קומפוסט אשר מחזק את הקהילה והעסקים המקומיים שמציעים מיוזמתם שירותים בתמורה ללירה. במסגרת המיזם הקמנו את מערך הקומפוסטציה השכונתי הגדול בישראל. אחת הפעילויות המרכזיות ביוזמה היא גידול ירקות אורגניים בחווה היצרנית לימודית תל חובז – הירקות מדושנים בקומפוסט המקומי, באיכות גבוהה, שנוצר ישירות מהזבל האורגני של תושבי השכונה. התוצרת נמכרת אחת לשבועיים בשוק קהילתי – וניתנת לרכישה בלירה שפירא בלבד. כך נוצר מעגל שלם: מהמטבח, לקומפוסטר, לאדמה, לערוגה – וחזרה לצלחת.
נגריה קהילתית היא מרחב שיתופי לעבודה בעץ, פתוח לתושבים ולקהילות מקומיות. לצד כלים מקצועיים וסדנאות, היא מייצרת מקום למפגש אנושי, יצירה שיתופית, חיזוק קשרים בין דורייים ויוזמות חברתיות-כלכליות.