מרחב התכנסות קהילתי – כפר מע'אר

מרחב ההתכנסות הקהילתי בשכונת אלבס בכפר מע'אר הוא דוגמה ליצירת קהילה מלוכדת ביישוב רב-תרבותי המאגד דרוזים, נוצרים ומוסלמים. היוזמה החלה ב-2018 כפרויקט פיילוט של המתנ"ס להקמת ועד שכונתי פעיל. גרעין של 52 מתנדבים עבר בית בית לגייס תושבים, והוועד יזם פרויקטים כמו יום ניקיון שכונתי והחייאת ספרייה לא-פעילה. למרות הפסקת הפעילות בקורונה, הוועד עדיין פעיל ומוכיח כיצד יוזמה מלמטה יכולה להפוך שכונה לקהילה.

מרחב ההתכנסות הקהילתי בשכונת אלבס בכפר מע'אר הוא דוגמה ליצירת קהילה מלוכדת ביישוב רב-תרבותי המאגד דרוזים, נוצרים ומוסלמים. היוזמה החלה ב-2018 כפרויקט פיילוט של המתנ"ס להקמת ועד שכונתי פעיל. גרעין של 52 מתנדבים עבר בית בית לגייס תושבים, והוועד יזם פרויקטים כמו יום ניקיון שכונתי והחייאת ספרייה לא-פעילה. למרות הפסקת הפעילות בקורונה, הוועד עדיין פעיל ומוכיח כיצד יוזמה מלמטה יכולה להפוך שכונה לקהילה.

מרחב ההתכנסות הקהילתי בשכונת אלבס בכפר מע'אר הוא דוגמה חיה ליצירת קהילה אחת ומלוכדת בתוך יישוב רב-תרבותי המאגד דרוזים, נוצרים ומוסלמים. היוזמה, שהחלה בשנת 2018, הייתה פרויקט פיילוט של המתנ"ס המקומי במטרה להקים ועד שכונתי פעיל שיפעל כגוף קהילתי, ייקח אחריות על חיי החברה והתרבות בשכונה דרך יציר מרחבים קהילתיים ואירועים שכונתיים ויהווה מודל לשאר היישוב. כיום, הוועד עדיין מחזיק פעילות מצומצמת, כשמנהיגותו המקומית וערכיו ממשיכים להדהד בקרב התושבים.

הכול התחיל מתוך הצורך לתת מענה שכונתי למגוון צרכים שעלו, כפי שניזאר דגש, מנהל המתנ"ס באותה תקופה, מספר: "היתה לנו קבוצת מתנדבים מאד פעילה של כ52 אנשים. בנינו מין פורום כזה של גרעין של קבוצת המתנדבים לשבת לחשוב יחד, לבנות תכנית עבודה. הועד היה מורכב מנוער, צעירים, מבוגרים. אחרי זה יצאנו בתכנית עבודה ראשונית: איך מגייסים אנשים מהשכונה. הגרעין של הפעילים ממש עבר בית בית בשכונה ורתם אנשים". המתנ"ס, בשיתוף עם רכזת הקהילה גברת נדא אבו זידאן, נתנו את המעטפת: סכום כסף קטן ובעיקר סדנאות מעשיות ללימוד תכנון קהילתי, מיפוי מוקדי התקהלות, וניהול תקציבים.

הפעילות השוטפת התנהלה באופן עצמאי לחלוטין. לאחר פגישות יזומות ראשוניות מטעם המתנ"ס, החלו חברי הוועד להיפגש לבד בבתים, כשהם מקיימים שיח משותף, מנהלים פרוטוקולים ויוצאים למסקנות ליישום.

הפרויקטים הראשונים שנתנו את 'הבמה' לוועד היו יום ניקיון שכונתי מקיף והחייאת הספרייה הלא-פעילה.  במסגרת יום הניקיון, נרשמה התגייסות של כל השכונה והוועד הצליח לגייס את ראש המועצה, להציג לו תכנית מסודרת ולקבל תמיכה בציוד. במקביל, הוחלט להפעיל מחדש ספרייה שהייתה סגורה ולהפוך אותה למרכז חיוני שבו סטודנטים מעניקים שיעורי עזר לילדי השכונה ומתקיימים מפגשי הרצאות לאנשי השכונה. ההצלחה בשני פרויקטים מעשיים אלה הפיחה רוח חיים וביטחון בוועד, ובהמשך הם יזמו פעילויות תרבותיות וקהילתיות רבות נוספות, כולל אירועי פתיחת שנה, והפנינגים ופסטיבלים לכבוד חגים של כל הדתות.

האתגרים הגדולים הגיעו מבחוץ ומבפנים. מבחוץ, היוזמה נאלצה להתמודד עם ההשפעות של הקורונה שהפסיקו את הפעילות ב-2020. מבפנים, האתגר היה לשמור על הלהט הקהילתי בטווח הארוך.

יחד עם זאת, ההשפעה של הפרויקטים היא משמעותית בהרבה רבדים: מג'דולין קרואני, אם לשני מתבגרים שהיו בוועד, מספרת שילדיה הם היום סטודנטים לרפואה "ובראיונות לרפואה סיפרו על כל התהליך הזה של ההשתתפות בוועד, כמה השפיע עליהם, איך מנהלים תהליך נכון".

אף על פי שהפעילות הענפה נעצרה זמנית בשל הנסיבות, נוצר כאן "דבר ענק ומכובד" שבנה גשרי אמון והפך קהל אדיש לקהילה פעילה. מג'דולין מספרת ש"ממש אוששנו את הפן החברתי – היינו משפחה אחת".

הוועד, שעדיין פעיל, מוכיח כיצד יוזמה מלמטה למעלה, גם בתקציב קטן, יכולה להפוך שכונה מפוצלת לקהילה שמכילה ניגודים ופועלת למען מטרה משותפת ויצירת מרחב קהילתי מכיל.

איך עושים כזה?

על מה אנחנו משפיעים?