ועד בית ורכז בניין הם שני תפקידים המובילים את החיים המשותפים בבניין מגורים, כל אחד מזווית שונה אך משלימה. ועד הבית עוסק בניהול התחזוקתי והכספי, ואילו רכז הבניין יוצר ומחזק את המרקם החברתי – משיפור התקשורת בין הדיירים ועד לארגון פעילויות קהילתיות. היוזמה מקדמת תחושת אחריות משותפת, מחויבות הדדית וחיים שכונתיים מיטיבים, גם בשגרה וגם בזמני חירום.
צח"ש – צוות חירום שכונתי – הוא מערך של תושבות ותושבים מקומיים, הפועלים בהתנדבות כחוליית קישור בין הקהילה לרשות המקומית וגורמי החירום וההצלה בשעת חירום וכצוות מענה-אזרחי ראשוני עד להגעת הגורמים הרשמיים. מטרת הצוות היא להגביר את תחושת הביטחון והחוסן השכונתי, באמצעות יצירת קשרים בין שכנים, מיפוי הצרכים והמשאבים המקומיים, ובניית מנגנונים פשוטים אך אפקטיביים לתגובה מהירה.
צח"ש אינו תחליף לגופי ההצלה הרשמיים, אלא נדבך נוסף של פעולה קהילתית במצבי חירום – שמבוססת על ההיכרות המקומית, האמון, והקשרים שבין האנשים בשכונה.
הצח"ש הוא מנגנון להתארגנות מהירה. במקרה שזו שכונת בניין, נמנה לכל בניין רכז, וכך במקרה חירום נוכל לפנות די בקלות לנציגים שממפים את השכונה בשלמותה. רכז הבניין יהיה ממונה על ההתארגנות בחירום של כל הבניין – בדיקת המערכות של האש והגז והחשמל ומוכנות לפעולה בשעת חירום והכנת הצוות האזרחי בבנין למענה מיידי ותגובה מהירה.
אנשי קשר: טלי להב 054‑8171635 – פניה בוואטסאפ בלבד
גינה קהילתית – קריית מוצקין
הגינה הקהילתית בקריית מוצקין היא יוזמה מקומית המאחדת את דיירי הבניינים סביב שיפור וטיפוח המרחב המשותף. היוזמה, המובלת על ידי ועד הבית והתושבים, הפכה שטח ציבורי מוזנח לריאה ירוקה ומזמינה. במיזם לוקחים חלק משפחות, ילדים וכלל דיירי השכונה, במטרה לשפר את איכות החיים בסביבת המגורים, לעודד מפגשים חברתיים ולחזק את תחושת השייכות והערבות ההדדית בקהילה.
איך הכול התחיל – הרעיון והיזמות:
הכול התחיל מזיהוי שטח מוזנח ועזוב השוכן בין שני בנייני מגורים בשכונה. שלמה גוזנר, מחבר קהילתי בקהילת אור, בשכונה ויו"ר ועד הבית, יחד עם חברי הוועד, זיהו את הצורך האמיתי של השכנים במרחב נעים למפגש ובילוי. מתוך הרצון להפוך את המטרד הפיזי להזדמנות חברתית, נולד הרעיון להקים גינה קהילתית משותפת שתשמש מקום מחבר, ירוק וחי עבור הילדים והמבוגרים כאחד.
תהליך ההקמה – פרקטיקות, תקשורת וקבלת החלטות:
תהליך ההקמה התבסס על שיתוף פעולה הדוק בין הדיירים לרשות המקומית. בשלב הפרקטי חודשה מערכת ההשקיה ונבחרו צמחים וקערות נוי מתאימות. החשיבה וההחלטות התקבלו במשותף בתוך פורום הדיירים, תוך חיבור הדוק לעיריית קריית מוצקין דרך עדי פינטו, רכז קהילת אור בעיר. ערוץ תקשורת זה איפשר רתימה של האחראי על הגינון מטעם העירייה לטובת ייעוץ מקצועי בשטח. שיא התהליך הגיע באירוע קהילתי חגיגי בט"ו בשבט, שבו לקחו חלק הדיירים וילדי השכונה בשתילה, בעיצוב הגינה וביצירת חוויה שכונתית משותפת.
אתגרים ותובנות
האתגר המרכזי היה שתילה מתחת לעצי זית ותיקים בשטח המשותף, מקום שבו נכשלו כל ניסיונות הגינון בעבר. עצי הזית יצרו "צל יבש", הצללה כבדה, מערכת שורשים אגרסיבית ששאבה את כל המים, והפרשת חומרים מעכבי צמיחה באדמה. כדי להתמודד עם האתגר, התושבים פנו לייעוץ מקצועי של מנהל הגינון העירוני בשטח. התובנה המרכזית הייתה הצורך בבחירת צמחים קשוחים במיוחד המתאימים לתנאים אלו, לצד הכנה נכונה של הקרקע.
סיכום: השפעה והמשך הדרך
כיום, השטח המוזנח לשעבר הפך לגינה מלבלבת המהווה מקור גאווה לדיירים. היוזמה יצרה אימפקט סביבתי וחברתי רחב, כאשר הגינה משמשת כנקודת מפגש יומיומית ומחזקת את החוסן השכונתי. בהמשך הדרך, השכנים מתכננים לקיים בגינה אירועי תרבות קטנים ומפגשים קהילתיים נוספים בחגים, במטרה לשמר את הגינה כעוגן קהילתי חי, ירוק ומשפיע לטווח ארוך.
איש קשר:
שלמה גוזנר, יו"ר ועד הבית ומחבר בשכונה – 052-8765309
או נועם שפינר, חבר ועד – 054-9995111
סיירת הורים ערד היא יוזמה קהילתית המונה כ-30 הורים פעילים הפועלים ליצירת מרחב ציבורי מוגן עבור בני הנוער בעיר. היוזמה היא שותפות רחבה הכוללת את תחומי הביטחון הקהילתי, הרווחה, החינוך, השיטור והמשטרה. מטרת הסיירת היא לספק נוכחות בוגרת ומיטיבה בשטח, להוות אוזן קשבת ולמנוע התנהגויות סיכון בקרב בני נוער.
הצורך בהקמת הסיירת עלה ישירות מהשטח בעקבות פורום שותפים שעסק במוגנות בני נוער, שם זוהו קשיים הקשורים לשוטטות והקמות רעש. נקודת ההתחלה האנושית הייתה מפגש "שולחן עגול" של שותפים ושל הורים איכפתיים מהקהילה שהחליטו לפעול. המיזם צמח מתוך ההבנה כי נוכחות הורית לא שיפוטית היא מרכיב קריטי בביטחון האישי של הצעירים.
תהליך ההקמה כלל מפגש חשיפה והרצאה מקצועית על התנהגויות סיכון של ד"ר אורי גדס אילני, אליו הוזמנו שותפים והורים מובילים. ההורים עברו הכשרה בת ארבעה מפגשים שכללו סימולציות, למידה ובניית נהלי עבודה. ליוזמה מונה יו"ר וצוות מנהל הכולל אחראים על שיבוץ, גיוס, תקשורת ואפילו ימי הולדת.
הסיירת פועלת בפועל בימי חמישי ושישי בין השעות 22:00–01:00, בהתאם לצרכים שעלו מחוקר הנוער והמוקד העירוני. המתנדבים משתבצים לפחות אחת לחודש, לובשים חולצות סיירת ומחלקים מים ומשהו מתוק כדי לייצר שיח בגובה העיניים. קבלת ההחלטות מתבצעת על ידי הצוות המנהל בליווי המנהלת לביטחון קהילתי ובשיתוף ועד ההורים ואגף הביטחון.
האתגר המרכזי בניהול היוזמה הוא גיוס ושימור המתנדבים לאורך זמן. התובנה המרכזית היא שיש לייצר למתנדבים חוויה שהיא גם משמעותית וגם מהנה. כדי להתגבר על כך, הסיירת מקפידה על מפגשי הכשרה או אירועי שיא בכל רבעון, השומרים על הגיבוש והחיבור לקבוצה.
כיום, הסיירת מהווה גורם משפיע בערד המחזק את תחושת המוגנות הקהילתית והקשר עם בני הנוער. היוזמה ממשיכה להתפתח דרך שימור המתנדבים והעמקת השותפות עם גורמי המקצוע בעיר. האימפקט מתבטא בנוכחות בוגרת רציפה שמצליחה למנוע התדרדרות למצבי סיכון מתוך דיאלוג ואכפתיות.
איש קשר: יו"ר הסיירת אבי סיביליה 0522763076
"שכנים זהב" היא יוזמה קהילתית בערד הפועלת להפגת בדידות בקרב אזרחים ותיקים וחיזוק חוסנם האישי והקהילתי. המיזם, הפועל כבר שלוש שנים, מחבר בין מתנדבים מקומיים לוותיקי העיר ליצירת רשת תמיכה חברתית ומנגנון הגנה אנושי. ביוזמה לוקחים חלק עשרות מתנדבים ואזרחים ותיקים, במטרה להפוך את ערד למרחב בטוח, מחבק ומוגן עבור בני הגיל השלישי תוך חיזוק הקשר הבין-דורי.
איך הכול התחיל – הרעיון והיזמות:
המיזם נולד מתוך זיהוי צורך מקומי בערד להתמודד עם אתגרי הגיל השלישי, בדגש על בדידות המשפיעה על הבריאות הפיזית והנפשית. הרעיון צמח מהבנה שקהילה מעורבת היא מנגנון ההגנה הטוב ביותר: שכנים שיודעים לזהות הידרדרות במצב השכן או מצבי סיכון. היזמים ביקשו ליצור מעטפת שתעניק לוותיקים תחושת נחיצות וערך עצמי, ותהפוך את השכנות לערבות הדדית הלכה למעשה בתוך השכונות.
תהליך ההקמה – פרקטיקות, תקשורת וקבלת החלטות:
היוזמה מבוססת על מודל של מפגשים שבועיים קבועים בין מתנדב לאזרח ותיק בביתו. ניהול המיזם והחשיבה האסטרטגית מתבצעים בפורום שותפים רחב הכולל את היחידה הקהילתית, מרכז הגישור, ביטחון קהילתי, המדור לאזרחים ותיקים, תרבות הדיור ופרויקט "חושבים עושים" של כי"ל. בפורום זה מתקבלות ההחלטות המשותפות ומתווה כיוון הפעולה. התקשורת השוטפת כוללת ליווי והכשרה למתנדבים, ובנוסף, אחת לחודשיים מתקיימים מפגשי שיא קבוצתיים להעמקת הקהילתיות. שיתוף הפעולה הבין-מגזרי מאפשר הנגשת שירותים חיוניים וזיהוי מהיר של צרכים מהשטח המועברים ישירות לגורמי המקצוע.
אתגרים ותובנות:
אחד האתגרים המרכזיים הוא שימור הקשר לאורך זמן ומניעת שחיקה של מתנדבים. הפתרון שנמצא הוא יצירת מעטפת הכשרה ומפגשי שיא, המעניקים למתנדבים תחושת שייכות לקבוצה עמיתה ולא רק פעילות אינדיבידואלית. תובנה מרכזית שעלתה היא שהקהילה היא "חיישן" רגיש יותר מכל מערכת פורמלית – לעיתים המתנדב הוא הראשון לזהות שינוי במצב הבריאותי, המנטלי או הכלכלי של הוותיק ולהתריע עליו בזמן.
כיום "שכנים זהב" מהווה עוגן משמעותי בחיי עשרות אזרחים ותיקים בערד. המיזם הצליח לייצר אימפקט של ביטחון אישי גבוה יותר בקרב הוותיקים וצמצום תחושת הבדידות. בעתיד, היוזמה שואפת להתרחב לשכונות נוספות כדי להבטיח שכל אזרח ותיק בעיר ידע שיש לו "שכן זהב" במרחק נגיעה.
איש קשר:
אביטל יעקבי, עו"ס, מנהלת היחידה הקהילתית עיריית ערד.
טלפון: 054-5236867
קהילה לדורות – פרדס חנה כרכור
בשנים האחרונות צמחה בפרדס חנה-כרכור, קהילה ותיקה ופעילה, השואפת להפוך את גיל הפרישה לפרק חיים משמעותי, יצירתי ומלא חיבורים בין אישיים.
המחלקה לאזרחים ותיקים של אגף רווחה וקהילה במועצה מקומית פרדס חנה- כרכור, מובילה תהליך של שינוי תפקיד האזרח הוותיק. מאזרח ותיק שצורך שירותים, לאזרח ותיק שלוקח אחריות על בניית קהילה במרחב השכונתי ובישוב שלו, בהתאם לרצונותיו, חלומותיו ותפיסתו. המחלקה לאזרחים ותיקים ביישוב, יוצרת את הפלטפורמה המאפשרת פיתוח חיי קהילה משמעותיים ובעלי ערך רב לחבריה, בה כל אחד יכול למצוא את עצמו לוקח חלק ושייך.
"קהילה לדורות"- הפועלת בשותפות של משרד הרווחה, ג'וינט ישראל-אשל וקרן ודליה הורוביץ – יצאה לדרך בפרדס חנה כרכור ב2019, עם בחירתה כאחת משש הרשויות הראשונות בישראל לקחת חלק בתוכנית.
הצעד הראשון לביסוס קהילה היה לגבש קבוצה של מנהיגות מקומית, ע"י פנייה רחבה לתושבות ולתושבים הוותיקים ביישוב המעוניינים לקחת חלק פעיל בבינוי קהילה. כ-30 משתתפים אזרחים ותיקים שנענו לכך עברו הכשרה ייעודית במסגרת קורס "מנהיגות קהילתית" שנמשך כחצי שנה, ובו רכשו כלים לבניית קהילה.
הפעילות החלה בשלוש שכונות ביישוב, ביצירת קשרים אישיים עם אזרחים ותיקים בשכונה ובכל מקום ביישוב: בגינה הציבורית, במרכולים, בתור לקופ"ח וזאת מתוך מטרה למפות את צורכי הוותיקים ולעודד את השתלבותם המלאה בקהילה.
פעילות זו יצרה את התשתית לצמיחתן של יוזמות קהילתיות מגוונות כגון : קבלות שבת שכונתיות, קבוצות הליכה, קבוצת רכיבת אופניים לגברים בני 75–80, משתלות קהילתיות, בתי קפה חברתיים ועוד.. .
העיקרון המנחה הוא כי היוזמה היא "תירוץ" למפגש החברתי.
התוכנית התרחבה, וכיום היא פועלת בשבע שכונות ביישוב, לאחר ארבעה מחזורי הכשרה, וכוללת מעל 70 יוזמות חברתיות פעילות. חלק מהמיזמים אף הפכו למודל השראה ברמה הארצית; כך למשל, ה**"פאב החברתי"** שהקימו האזרחים הוותיקים, הפך למוקד משיכה מקומי והוביל להקמת חמישה פאבים דומים ברחבי הארץ.
ככל שהתוכנית התפתחה נוצרה שפה קהילתית שחיברה בין האזרחים הוותיקים והפכה אותם לשגרירים של ממש. כיום הם אלה שלוקחים חלק פעיל באיתור חברים חדשים, ודואגים לתת להם את התחושה שהם חלק מקהילה.
זה מתחיל בדברים הקטנים: חיוך לאדם חדש ברחוב, פתיחת שיחה והזמנה לקפה או למפגש שישי. הפעולות הפשוטות האלו הן אלו שיוצרות קהילה.
קהילה לדורות בפרדס חנה- כרכור יצרה מרחב המייצר חברויות חדשות ומפיג בדידות, דווקא בשלב שבו התא המשפחתי משתנה או מצטמצם. פעילות הקהילה בונה חוסן קהילתי, ושואפת לכך שכל אזרח ותיק ביישוב ירגיש שייך, עטוף ומשמעותי בתוך רקמה חברתית תוססת.
אשת קשר:
דקלה האובן- עו"ס מנהלת תוכנית "קהילה לדורות"
050-6886276
"מרגישים בבית" היא תכנית קהילתית עירונית בשדרות שמחברת בין שכנים בבניינים ובשכונות. התכנית פועלת בעשר שכונות, ביותר ממאה מתחמים, עם למעלה מ-250 פעילים מקומיים. בכל שכונה יש רכז קהילה קבוע וצוותי "מובילי בניין" שמארגנים ארוחות חג, פעילויות לילדים ומייצרים חיבורים. בתקופת מלחמת "חרבות ברזל" היו הצוותים הקהילתיים הראשונים לפעול.
"עושים רחוב" הוא מיזם חברתי-עירוני הפועל בבאר שבע למעלה מעשור, מיישם עקרונות פלייסמייקינג ומייצר מהפך אסתטי וקהילתי ביותר מ-10 רחובות. המיזם החל ב-2014 ביוזמת מתן סעד, סטודנט לתכנון עירוני. הקבוצה עברה בית בית, שוחחה עם תושבים ויצרה פרויקטים ראשונים. כיום המיזם ממוסד תחת אגודת הסטודנטים ופועל בשיתוף העירייה והאוניברסיטה.
