מטבע קהילתי הוא אמצעי תשלום מקומי שמטרתו לחזק את הכלכלה המקומית, להניע ערכים קהילתיים, ולעודד התנהגויות מיטיבות – סביבתית, חברתית או אזרחית. מדובר במערכת מקומית של "תגמול חלופי" שמאפשרת לתושבים לצבור ערך בתמורה לתרומה לקהילה או לסביבה – ולהשתמש בו לרכישת שירותים, מוצרים או חוויות בתוך הקהילה עצמה.
אחת הדוגמאות הנפוצות היא מטבע ירוק המתבסס על מיחזור זבל אורגני – במסגרתו תושבים מפרידים ומפקידים פסולת אורגנית, מקבלים תגמול בצורת מטבע קהילתי, ויכולים לרכוש בעזרתו ירקות אורגניים, קומפוסט, שתילים, פעילויות קהילתיות, טיפולים ושירותים בבתי עסק מקומיים. כך נבנה מעגל כלכלה מעגלית: תרומה אישית לסביבה ← תגמול חברתי מקומי ← חיזוק קשרי קהילה ועסקים קטנים ← חינוך סביבתי דרך פעולה פשוטה ויומיומית.
המטבע הקהילתי פועל בשיתוף פעולה עם בתי עסק, מרכזים קהילתיים ורשויות מקומיות, ומבוסס על ערכים של אמון, אחריות, קיימות ושייכות. המודל הזה יוצר כלכלה אנושית יותר – שמעמידה את הקהילה והתועלת המקומית במרכז.
"מרגישים בבית" היא תכנית קהילתית עירונית בשדרות שמחברת בין שכנים בבניינים ובשכונות. התכנית פועלת בעשר שכונות, ביותר ממאה מתחמים, עם למעלה מ-250 פעילים מקומיים. בכל שכונה יש רכז קהילה קבוע וצוותי "מובילי בניין" שמארגנים ארוחות חג, פעילויות לילדים ומייצרים חיבורים. בתקופת מלחמת "חרבות ברזל" היו הצוותים הקהילתיים הראשונים לפעול.
סיור הסליחות החברתי ברחובות הוא מסורת שנתית שהחלה ב-2015, כאשר כל שנה הסיור מוקדש לשכונה אחרת בעיר. המיזם משלב בין מסורת ימי הסליחות לעשייה חברתית-קהילתית ומאפשר למאות תושבים להכיר קהילות שונות בעיר. הסיור מונהג על ידי קבוצה מובילה של כ-10 פעילים מקהילות שונות ונמשך 3-4 שעות עם תחנות פעילות במרחב הציבורי. ב-2024 השתתפו כ-200 איש.
מרחב ההתכנסות הקהילתי בשכונת אלבס בכפר מע'אר הוא דוגמה ליצירת קהילה מלוכדת ביישוב רב-תרבותי המאגד דרוזים, נוצרים ומוסלמים. היוזמה החלה ב-2018 כפרויקט פיילוט של המתנ"ס להקמת ועד שכונתי פעיל. גרעין של 52 מתנדבים עבר בית בית לגייס תושבים, והוועד יזם פרויקטים כמו יום ניקיון שכונתי והחייאת ספרייה לא-פעילה. למרות הפסקת הפעילות בקורונה, הוועד עדיין פעיל ומוכיח כיצד יוזמה מלמטה יכולה להפוך שכונה לקהילה.
"ירוק בעיר" היא קהילה עירונית-אקולוגית הפועלת בבניין מגורים בחריש מ-2020. הגרעין המייסד החל לפעול ב-2010, והתמיד במפגשים דו-שבועיים לבניית קהילה גם לפני שהיה בניין. חברי הקהילה גרים כיום בכ-13 מתוך 19 הדירות, מנהלים גינת מאכל משותפת, קומפוסטרים ופינת קח-תן. הקהילה מתנהלת בשיטות קבלת החלטות מתקדמות כסוציוקרטיה ותקשורת מקרבת, והסוד להצלחתה: "לא רק קומפוסטר משותף, אלא גם שיח משותף".
חמ"ל משפחות המילואים בכפר גנים נולד אחרי ה-7.10, כשאלפי תושבים נקראו למילואים והיומיום של המשפחות בעורף נעשה מורכב. סמדר סעצ'י, תושבת השכונה, החלה לרכז התארגנות קהילתית: פתחה קבוצת וואטסאפ ל"מגויסות" ולמתנדבות, מיפתה צרכים והקימה מערך תמיכה. המתנדבות עוזרות בבישולים, שמירה על ילדים ונוכחות תומכת. היום, הרבה אחרי גל החירום הראשוני, הקבוצות עדיין פעילות ונוצרה תחושת שייכות וקהילה חדשה.
ועד שכונת רמת טבעון הוא גוף קהילתי עצמאי שהוקם ביוזמת תושבים לייצר תקשורת ישירה בין תושבי השכונה לרשויות. הוועד, הפועל בהתנדבות מלאה עם ארבעה נציגים ויו"ר, מייצג כ-360 משפחות. הכל החל כשראש המועצה אמר לתושבים "תתארגנו" – והם ניסחו תקנון, ערכו בחירות דמוקרטיות במתנ"ס והקימו מודל פורץ דרך. הוועד עוסק בשיפור תשתיות, ביטחון ואיכות חיים, והפך לסמל לאזרחות פעילה.